שיר אבראו פביאנו על גבולות הזיכרון
בעיצומו של אחד נדודי השינה והחרדה שלו, משורר אבראו פביאנו מתאר את גבולות אדם הזיכרונות שלהם מצר על כך שלא אנחנו מתעדים 100% מה שאנחנו רואים להוכיח שאנחנו לא כל כך מושלמים:
“אני מרגיש עצוב כשאני רוצה לזכור את הרגעים המפורטים, בדרך ראיתי אותו ואני לא יכול. זה גורם לי לתהות איך אני מוגבל ביולוגי כמו שלד, עור ושרירים אשר יום אחד להיעלם.”
נושא
תן לי נושא לעשות משפט
תן לי את המוטו לבצע את הכיוון
אני עדיין לבלבל איפה לשים את crase
אבל שום דבר לא מונע ממך לכתוב מהלב
רציתי שנהיה שליטים
זאת משום שאנו יודעים כלום והם כלום
או שלא היינו שוכחים כמה רגעים
המחשבה כי מגיע מקורקעת
החלקים החסרים של העבר
הירשם לקבלת חדשות על האירוע
ויקום האמנויות ראשון!
תן לי מקרה עבור המשפט שלי
למה אנחנו לא כריבון
כדי להמציא נושאים שלא עברו
לקבלה אנחנו כל כך ברורים דומים
מה גורם לנו לחשוב כי ידוע של
אנחנו רק להיקבר שלד
פביאנו דה אבראו
